מניעת ליקויי בנייה על ידי שימוש בתו תקן

חוק המכר (דירות), התשל"ג 1973, קובע כי באחריותו של קבלן לבצע במהלך שנה לאחר מסירת המפתח תיקונים בדירה (אחריות שנת בדק), זאת מתוך הכרה כי בניית דירה אינה מושלמת ופעמים רבות ישנו צורך בתיקוני פגמים אילו ואחרים.

שימוש במוצרים בעלי תו תקן ישראלי מונע פעמים רבות ליקויים ופגמים בבניית הדירה ומצמצם משמעותית את אותם פגמים וליקויים בבנייה כך, שנמנעת עוגמת נפש בעת קבלת המפתח לדירה החדשה. אנשים רבים מכירים את המונח תו תקן ישראלי, אך רובם אינם מבינים את המשמעות מאחורי תו התקן. בכדי להבין את חשיבות השימוש במוצרים בעלי תו תקן, יש להבין תחילה מהו תו תקן ישראלי ומדוע חשוב וכדאי להשתמש במוצרים בעלי תו תקן?

הגוף האמון על הענקת תו תקן למוצרים ובבנייה הוא מכון התקנים. מכון התקנים הוא גוף שהוקם בחוק ומטרתו היא יצירת רמה תקינה ונאותה של טיב מוצרים. בין היתר מכון זה רשאי לערוך מחקרים של חומרים, מוצרים ומתקנים.

תקן נוצר על ידי הסכמה רחבה בידי גוף מוכר (בישראל ע"י מכון התקנים) הקובע לשימוש כללים של פעילות או תוצאותיהן. התקנים צריכים להיות מבוססים על תוצאות מגובות של מדע, טכנולוגיה וניסיון על מנת להשיג את המוצר או הפעילות, הטובה ביותר לכלל הציבור. עבור תקן ישראלי שאושר על ידי מכון התקנים מפורטות דרישות טכניות החלות על מוצר או כללים טכניים של תהליך עבודה, לרבות הגדרות טכניות, באופן שיתאימו לייעוד המוצר או להליך העבודה. בין היתר התקן מפרט ומתאר תכונות שונות של המוצר, למשל: מטרתו, ייעודו, פעולתו, תהליכי הייצור, הפעלת, התקנת ואחזקת המוצר וכיו"ב.

סימון מוצר בתו תקן מבטיח את האיכות ובטיחות המוצר לרבות הליך ייצור המוצר כפי שמוגדר בתקן החל על אותו מוצר או תהליך. עלינו להבחין בין שני סוגי תקנים המאושרים על ידי מכון התקנים, הראשון תקן רשמי והשני הוא תקן וולנטרי.

מוצר שהתקן החל עליו הוכרז כתקן רשמי, אין לייצורו, למוכרו, לייבואו, או לבצע הליכי עבודה הקשורים אליו אלא אם המוצר הותאם לתהליך העבודה, לכללים הטכניים שלו, והתחזוקה וההפעלה שלו הותאמו לדרישות התקן.
במשרד הכלכלה הוחלט כי בין היתר נדרשת בקרה של מכון התקנים על המוצר ועל תהליכי הייצור שלו. זאת על-מנת להבטיח את התאמתו לדרישות התקן במקרה שלדעת הממונה הוא נדרש לשמירת בריאות הציבור, ביטחונו או מניעת נזק כלכלי משמעותי העלול להיגרם לצרכן משימוש במערכות או במוצרים המשמשים לבניה בין אם הם גלויים או אינם גלויים לעין ועוד. כלומר, תקנים ישראלים חלים לא רק על מוצרים המשמשים לבנייה כגון בלוקים, צנרת, סוג הבטון המזוין המשמש ביסודות וחיזוק הבניין אלא גם בהליך הבניה עצמו, כך לדוגמא: ת"י מספר 413 (תקן הקובע עמידות מבנים מפני רעידות אדמה) הנקבע כתקן חובה בבנייה, כך שכל בניין הנבנה בישראל ייבנה כשהוא עמיד מפני רעידות אדמה בהתאם לתקן זה.

יצרן, יבואן או יזם, בהתאם להליכים הקובעים בדין, יכול להגיש את בקשתו לקביעת תקן ישראלי למוצר פלוני. תקינה זו מאושרת על ידי פרסומה לציבור ובחינתה על ידי וועדה מקצועית בת 13 חברים שבינהם נמנים אנשי אקדמיה, משרדי ממשלה, מוסדות וארגונים שונים, יצרנים, נציג משרד הביטחון ועוד. לאחר הליכי הפרסום לציבור ולאחר דיון בוועדה וקבלת אישור הוועדה, מבקש התקן יכול להתהדר בתקן ישראלי, אך תקן זה הינו בבחינת המלצה בלבד ואין חובת שימוש בו, למרות העובדה כי התקן משקף את השימוש או הפעילות הטובה ביותר לכלל הציבור.

המאמר באדיבות אסיאג חברה לבניה בע"מ