השפעת המחאה החברתית על מחירון הדירות

המחאה החברתית החלה עם אוהל אחד בלבד בשדרות רוטשילד, והפכה להיות תנועה המונית הסוחפת אחריה מאות אלפי אנשים כמעט מדי שבוע. אף על פי כן, כבר במהלך המחאה עלו תהיות לגבי האפקטיביות שלה והאופן בו היא תשפיע על מדיניות הממשלה. ברמה הציבורית, אין ספק כי המחאה היא זו שהחזירה לראש סדר העדיפויות את הנושא החברתי, הסוציו-דמוגרפי והכלכלי. אך ברמה המעשית, קשה לראות שינוי משמעותי במחירון דירות של 2014 לעומת 2011.

על מנת לבחון האם וכיצד השפיעה המחאה החברתית על מחירי הדירות יש להבין ממה מורכב המחירון. ראשית, מחירון דירות כפוף באופן ישיר לנושא של ביקוש והיצע. כל עוד הביקוש ממשיך להיות גבוה וההיצע נמוך, המחירים נמצאים במגמת עלייה. ממשלת ישראל וזרועותיה השונים הם אלו שאחראיים על ההיצע ובגזרה הזו קשה למצוא בשורה. שנית, מחירון דירות נקבע לפי שווי המטבע המקומי וערך הנכסים. גם כאן המחאה החברתית לא הצליחה לייצר איזשהו פתרון יוצא דופן וארוך טווח. במילים אחרות, ישנה טענה על פיה המחאה דווקא יצרה יותר נזק מאשר תועלת וגרמה לביצור של הקבלנים בעמדתם המקורית.

בניגוד למה שניתן לחשוב מתוך הנתונים, יש גם צד חיובי לאופן בו השפיעה המחאה החברתית על מחירי הדיור:
א. מודעות – המחאה החברתית השפיעה על מחירי הדירות ברמה המנטאלית. יותר ויותר אנשים מסרבים כיום לרכוש דירות במחירים מופקעים ואף מעדיפים להמשיך ולגור בשכירות.
ב. סדר עדיפויות – כפי שהוזכר, המחאה החברתית הציבה את הנושא של מחירי הדיור בראש סדר העדיפויות של הממשלה. בסופו של דבר מדובר על תהליך ארוך ולכן סביר להניח כי תוצאות מעשיות נוכל לראות רק בעוד מספר שנים.
ג. מחויבות – אנשי מקצוע גם קבלנים וגם פוליטיקאים מהמפלגות הגדולות מגלים כיום מחויבות מלאה למחירי המקרקעין, הנדל"ן, הדירות והנכסים. מחויבות זו צריכה להיות מתורגמת לירידה במחירים אולם כבר כעת היא מייצגת שינוי תפיסה מרענן וחיוני.